וישינקי

שוכנת על הנהר סטיר במרחק עשר פרסאות מרוז'ישץ' וכתשע מסוקוליה.

עיר מאוכלסת יהודים הייתה וישינקי לפנים, בית עלמין עתיק היה לה מימים רחוקים ובו מצבות מלפני מאות שנים. (על רוז'ישץ' היו אומרים "הסמוכה לוישינקי").
אולם, במרוצת הזמנים, בעטיים של גורמים שונים, ירדה והפכה לעיירה זעירה ודלה.

העיירה בנויה בצורת עיגול שבמרכזו – מגרש גדול ועליו בניין לאכסניה, בו היו מוצאים מקום מנוחה עוברים ושבים, אדם ובהמה גם יחד.
ליד הבתים – גינות ומאחרי הגינות נמשכו רחובות הגויים, הדומים לכפר.
בזמן כניסת הפולנים ב-1920-1921 היו בערך 20 משפחות יהודיות. למשפחה אחת הייתה חנות, שתי משפחות עסקו בסחר יערות ויותר ממחצית התושבים היו מתהלכים בין כפרי הסביבה בעסקם בחילופי סחורות שונות בתוצרת הכפרים, וממסחר זעיר זה שאבו את פרנסתם. לשבתות היו חוזרים לבתיהם בעיירה.

חדר לימוד לתינוקות לא היה בעיירה, אלא מלמד היה נכנס לכמה בתים ללמד את הילדים "עברי", קריאה וגם כתיבה, ומספר תושבים שלחו את ילדיהם לחדרים שבעיירות הסמוכות.

לא רב ולא שוחט יכלה להחזיק וישינקי, ושוחט מרוז'ישץ' היה בא לשחוט בהמות לבשר-כשר.
כל בני העיירה היו מתפללים בבית כנסת אחד. גם בית מרחץ ציבורי היה בעיירה.
לשם קניות חשובות היו נוסעים בני וישינקי לרוז'ישץ', אולם בעיקר הייתה העיירה קשורה לסוקוליה.

כזה היה מראה פני העיר ומהלך חייה בימים ההם, ומי יודע מה פניה כעת – אחרי שעברו בה רוצחים גרמנים במסע ההשמדה שלהם ?…

שמעון כהן

עפ"י ילקוט ווהלין א' עמ' 26-27