באוקראינית: Верба, בפולנית: Werba
וורבה שוכנת בערך 20 ק"מ מדרום לדובנא.
בשנת 1518 העניק המלך זיגנמונט הראשון לוורבה זכויות עיר. משנת 1545 הייתה וורבה בבעלות האציל אנדז'י קוניובסקי וממנו עברה ידיים רבות . בסוף המאה ה 16 הייתה וורבה בבעלות האציל ואסיל מאלינסקי. בראשית המאה ה 20 היו בוורבה 1,430 תושבים וביניהם היו למעלה ממאה יהודים. בעיירה היו אז מנסרה, 2 טחנות קמח מונעות במים, משרפת יי"ש, מבשלת שיכר ומפעל לייצור לבנים.
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הגיע כנראה מספר היהודים לשלוש מאות נפש ויותר.
וורבה נכבשה בידי הגרמנים ב 24 ביוני 1941, אך ממשל גרמני נקבע בה רק בראשית יולי. בינתיים שלטו במקום אוקראינים. היהודים נשלחו לעבודות כפייה במנסרה והעבודה הייתה מלווה במכות והתעללויות. כמה יהודים נרצחו בידיו של ויזה, סגן הגביטסקומיסר מדובנא, כשבא לבקר בוורבה.
ב 20 במאי 1942 הוקמו שני גטאות, האחד, הקטן יותר, נועד לבעלי מקצוע נדרשים ומשפחותיהם. השני, הגדול יותר, נועד לשאר היהודים. ב 30 במאי 1942 הוצאו יהודי הגטו הגדול יותר, 285 במספר, ונרצחו. יהודים אחדים שברחו או התחבאו הצטרפו לגטו של בעלי המקצוע, שמנה 82 איש. גטו זה חוסל בסוף הקיץ או בראשית הסתיו של 1942.
וורבה שוחררה בידי הצבא האדום באמצע מרס 1944.
עפ"י פנקס הקהילות כרך ה'
ילקוט ווהלין יא' אלול תש"ט עמ' 30